במוסך פועלות שלוש מחלקות:מחלקת חשמל, מיזוג ואלקטרוניקה לקרונועים.מחלקת מכונאות קרונועים.מחלקת קרונות.
מחלקת הקרונועים עוסקת באחזקה של 48 קרונועים מסוג IC3. מחלקת הקרונות עוסקת באחזקת 4 מערכי גרור קטר, 4 מערכי מודו ו- 29 מערכי דו קומתי (בשיתוף עם מוסך לוד).
בבוקרו של יום ראשון כ' בתמוז תשס"ו, 16 ביולי 2006, ארבעה ימים לאחר תחילת מלחמת לבנון השנייה, הגיעו עובדי המוסך המסורים, כרגיל, למקום העבודה, מתוך מטרה לשרת את ציבור נוסעי רכבת ישראל ובכדי לאפשר שגרה גם בימי מלחמה. העובדים הונחו מפורשות שבעת אזעקה עליהם להגיע במהירות למרחב מוגן.
בשעה 09:05 הדהדו התפוצצויות ברחבי מפרץ חיפה. ההתפוצצויות לא השאירו ספק בלב איש לגבי כוונותיו של ארגון הרשע מלבנון, החיזבאללה, לפגוע באוכלוסיה האזרחית. לא תמיד נשמעה אזעקה אולם העובדים חשו למרחב המוגן כפי שהונחו. הדי ההתפוצצויות קרבו, ולפתע זעזע את המוסך רעש פיצוץ אדיר מלווה בלהבות – טיל 220 מ"מ סורי פגע וחדר את גג מוסך הקרונות , כשהוא שוטף את כל האזור בגל הדף אדיר. הטיל הכיל אלפי כדוריות ברזל, שהתעופפו בכל רחבי המוסך וזרעו הרג, הרס וחורבן.
כל מי ששהה בתחום פגיעת הכדוריות נפגע. גג המוסך עלה בלהבות וזעקות הנפגעים עלו מכל עבר. כל מי שיכול היה להגיש עזרה הגיע מיד למקום. לצד המחזות הנוראים נראו גם מחזות של אחווה ורעות, כאשר כל נפגע זכה לטיפול מסור ולעתים מציל חיים של חבריו.
בדקות הראשונות לא היה ברור גודל האסון. עם זרימת כוחות ההצלה למקום התברר הנורא מכל- שמונה מחברינו בני משפחת הרכבת לא הגיעו מהמקום לבתי החולים, חמישה מהם במצב קשה. חלק הגיעו לחדרי הטראומה וחלק ישירות לחדרי הניתוח.
דבר האסון התפשט במהירות ומיד הגיעו למקום צוותים של רשתות התקשורת. למקום הגיעו גם בני משפחה של הנפגעים, כשהם מחפשים את יקיריהם בדאגה.
עובדי המתחם ההמומים והכואבים הונחו לחזור לבתיהם, אולם רבים בחרו לסייע למשפחות חבריהם- מי בבתי האבלים ומי בסיוע לבני המשפחות וחבריהם בבתי החולים.
האסון הכבד עורר שאלות ותהיות, אך בעיקר אבל וכאב, כאב שילווה את הנותרים כל ימי חייהם.אולם ידענו שאנו חייבים להמשיך. הכוח והרצון להמשיך הלאה נובעים ממחויבות לנופלים, דרכם, פועלם והמטרה אותה שירתו.
למרות הכאב וצער האובדן המשכנו, בני משפחת הרכבת, במתן שירות לנוסעים, בד בבד עם התמיכה במשפחות שנפגעו. הפעילות הועתקה תוך יומיים למוסך לוד, וכאיש אחד התגייסו העובדים להמשך מתן שירות לציבור הנוסעים. עובדים כואבים ודואגים למשפחותיהם התגייסו להמשך המערכה, המערכה על קיום על ישראל.
נכתב על ידי ישראל לוסטיגמן מנהל מחלקת קרונועים, רכבת ישראל.
ניסים אלהרר ז"לשמואל בן שמעון ז"לעשהאל (עשי) דמתי ז"לרפי שמעון חזן ז"לראובן לוי ז"לדניס לפידוס ז"לשלומי (שוקי) מנסורה ז"לדוד פלדמן ז"ליהי זכרם ברוך. מי ייתן ולא נדע עוד צער.