 |
|
 |
|
 |
קרון טרקלין מספר 98.
נבנה בבריטניה בשנת 1922 ע"י חברת Birmingham RC&W עבור רכבת המנדט כטרקלין יום, והוסב בשנת 1929 לטרקלין לילה. שירת להובלת מנכ"ל הרכבת ומנהלים בה, נוסעים עשירים וכן אורחים חשובים כגון ראשי מדינות מבקרים ובכירים בממשלת המנדט. בקרון זה ובקרונות הטרקלין האחרים של רכבת המנדט ורכבת ישראל נסעו עד אמצע שנות ה-60, בין היתר, קיסר אתיופיה היילה סלאסי, מלך ומלכת בלגיה ודוד בן-גוריון. |
|
קרון שירות תלת-סרני מספר 4720.
נבנה בבלגיה בשנת 1893 כקרון נוסעים עבור הרכבת המצרית. עשרות קרונות מסוג זה שימשו את הצבא הבריטי לפינוי פצועים מהחזית בעת כיבוש הארץ מהתורכים במהלך מלחמת העולם הראשונה. קרון זה נתפס שלל בסיני על-ידי ישראל במהלך מבצע קדש, בשנת 1956, ושימש מאז כקרון לצוות הרמת שימוטים.
|
|
קרון משא ארגזי מספר BB1006 למסילה צרה של הרכבת החִג'אזית ("רכבת העמק").
יוצר על-ידי חברת Haine St. Pierre בבלגיה בשנת 1909, מצויד בתא בילום חיצוני. |
| |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
קטר קיטור מספר 10 של הרכבת החִג'אזית.
תוצרת 'קראוס', גרמניה, משנת 1902. בעל סידור גלגלים 0-6-0T, שימש בעיקר למשיכת רכבות קלות ולעיתוקים בתחנות, בשלוחות ובמגרשים. זהו קטר הקיטור האחרון שנותר שלם בישראל. |
|
קרונית דחיפה קלה ("מדחפת") לבדיקת המסילה התקנית.
נדחפה ע"י שני פועלים והובילה מפקחי מסילה שבדקו את תקינות המסילה ומצבה. |
|
קטר דיזל-הידראולי מספר 212.
נבנה על-ידי חברת 'אסלינגן', גרמניה, בשנת 1955. שימש בעיקר לעבודות עיתוק (הזזת קרונות בתוך מתחמי תחנה ושלוחות לצורך הרכבה ופירוק של רכבות, וטעינה ופריקה של קרונות). הקטר סופק לישראל כחלק מ-'הסכם השילומים' כפיצוי למדינת ישראל ולעם היהודי על השואה. |
| |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
קרון בילום מספר 1419.
יוצר בבלגיה בשנת 1939 על-ידי חברת La Brugeoise עבור הרכבת המצרית. נתפס שלל במהלך 'מבצע קדש' בשנת 1956. קרונות בילום, בהם נסע פקח הרכבת, שימשו בעבר לסיוע בבלימת רכבות, לפני שהותקנו בכל קרונות רכבת ישראל בלמי אוויר אוטומטיים שנשלטים בידי נהג הקטר. |
|
קטר דיזל-מכני מספר 203 (צבוע כמספר "201").
מתוצרת חברת 'דויץ', 1958. נרכש מגרמניה במסגרת הסכם השילומים עבור עבודות עיתוק קלות ורכבות עבודה להקמה ותחזוקת מסילות ותשתיות. |
|
קרון נוסעים מספר 688.
נבנה בשנת 1970 עבור הרכבת הבריטית כדגם Mark 2C ונרכש משומש על-ידי רכבת ישראל בשנת 1977 לשימוש כקרון מיוחד למקומות שמורים. |
| |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
קרון שטוח תלת-סרני מספר 3601.
על הקרון מוצגים מנוע דיזל מתוצרת 'מָייבַּך' ששימש בקטרי עיתוק מתוצרת 'אסלינגן', וכן דגם של מנוף שער לטעינה ופריקת מכולות מקרונות שטוחים. |
|
בונקר בטון נייד מספר 0001 "The Hillmens Pride".
שימש את חיילי הצבא הבריטי כעמדת הגנה על רכבות ותשתיות הרכבת בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-9) כשהוא מוצב על קרון שטוח. כיום עומד הבונקר על קרון שטוח מספר 1124 של רכבת ישראל, שנבנה כקרון ארגזי בארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה. |
|
קרון מיכל מספר 4176.
יוצר בשנת 1941 בחברת Gloucester RC&W בבריטניה לשימוש הצבא הבריטי. |
| |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
טנדר (קרון לפחם ומים) של קטר קיטור 4-6-0 מספר 62 מסדרת P-Class.
הטנדר והקטר אליו השתייך יוצרו בשנת 1935 עבור רכבת המנדט על-ידי חברת “נורת’ בריטיש” בסקוטלנד. |
|
קטר 'Bo'Bo דיזל-חשמלי מספר 102.
אחד משלישיית קטרי הדיזל הראשונים שרכשה רכבת ישראל. נבנה בבלגיה בשנת 1951 על-ידי חברת AFB עם מערכת הנעה מתוצרת ג'נרל מוטורס, ארה"ב. כל השלושה שירתו ברכבת ישראל במגוון תפקידים עד שנת 1998. |
|
עגורני קיטור מסילתיים מתוצרת 'קאוונס-שלדון', בריטניה.
שימשו להקמת ותחזוקת תשתיות הרכבת וכן לחילוץ קטרים וקרונות לאחר תאונות ופיגועים. עגורן מספר C-25-1 (אדום) נבנה בשנת 1918 עבור הצבא הבריטי, עם כושר הנפה מירבי של 25 טון. עגורן מספר C-30-1 (ירוק) נבנה בשנת 1950 עבור הרכבת המצרית עם כושר הנפה מירבי של 30 טון ונפל שלל במבצע קדש בשנת 1956. |
| |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
קרון שטוח משוקע בעל עומס מותר מירבי של 120 טון.
הקרון, בעל 20 גלגלים, היה הקרון החדש הראשון שקנתה רכבת ישראל הצעירה ויוצר בשנת 1951 על-ידי חברת Familleureux בבלגיה. ייעודו העיקרי היה הובלת ציוד כבד עבור חברת החשמל. |
|
קטר 'Co'Co דיזל-חשמלי מספר 163 מדגם G16.
יוצר בשנת 1961 על-ידי חברת ג'נרל-מוטורס בארה"ב עבור הרכבת המצרית ונפל שלל, עם עוד שני קטרים מדגם זה, במלחמת ששת-הימים ב-1967. קטרים אלו שימשו בעיקר לגרירת רכבות משא בדרום הארץ. |
|
קטר 'Bo'Bo דיזל-חשמלי מספר 107 מדגם G12.
יוצר בשנת 1954 על-ידי חברת ג'נרל-מוטורס בארה"ב עבור רכבת ישראל. 26 הקטרים מדגם זה היו עמוד השדרה של הציוד המניע ברכבת במשך עשרות שנים, ושירתו במגוון התפקידים השונים במשך יותר מ-50 שנים. |
|