מרצה: פרופ' ישעיהו גפני, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, לשעבר ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה ומומחה לתולדות ישראל בעת העתיקה.
תמונת בני מתתיהו - הן המורדים והן המלכים החשמונאיים שקמו בעקבותיהם - ותדמיתם בעיני הציבור, מושפעות מהצגות מגמתיות שהחלו עוד בימי הגיבורים עצמם, ונמשכים עד ימינו ממש. "מעצבי דעת קהל" אלה הצליחו להחדיר לתודעתנו את עמדותיהם כלפי מלחמות המקבים.
פרופסור ישעיהו גפני: "כל הידוע לנו על החשמונאים הגיע לידינו ממקורות מאוד מגמתיים. כך למשל, המקור החשוב ביותר למרד החשמונאי הוא ספר מקבים א (מהספרים החיצוניים), אך הקורא בספר זה מגלה מיד שלפנינו כמעט היסטוריה מגוייסת, המבקשת לתת לגיטימציה לחשמונאים ככהנים גדולים וכשליטי האומה. הם זוכים לכהונה גדולה כקנאים לתורה, בדיוק כמו שהתורה מספרת על קנאי אחר, פנחס, שזכה לכהונה בגלל שפעל על דעת עצמו והציל את כבוד האומה.
לעומת תאור חיובי זה של ראשית המפעל החשמונאי, נקלטה בתודעתנו עמדה שלילית בהרבה לגבי המדינה שהקימו, שנשלטה על ידי עריצים כמו אלכסנדר ינאי. שוב אנו מגלים שחלק גדול מהתאורים השליליים באו ממקורות עוינים במיוחד לחשמונאים, כמו ניקולאוס מדמשק והיסטוריון החצר של הורדוס, הידוע כמי שחיסל את בית חשמונאי".
בעת החדשה בקשה התנועה הציונית להחזיר את עם ישראל לימיו ה"נורמליים" כעם בארצו הלוחם על עצמאותו, והמקבים ספקו להם את הסחורה. גבורתם אף הפכה לגבורה פיסית, והרי לנו מצב די מגוכח שקבוצות הספורט שלנו נקראות מכבי, אף על פי שהחשמונאים הראשונים לחמו נגד ההלניזם, שאחד מסממניה הבולטים היתה האתלטיקה! ואפילו מקיימים מרוץ לפידים לקברות המקבים ליד מודיעין, דבר שבודאי אינו גורם שמחה למתתיהו הזקן (לשמחתנו הוא לא באמת קבור שם כך שאינו רואה את זה).
ההרצאה עוסקת גם במחלוקת על כתיבת השם "מקבי" או "מכבי", המלמדת על עימות רעיוני בין חלקים שונים בציבור היום. הביקורת מפוליטיקאים משני קצוות המפה, על מדינת החשמונאים והגורמים שהביאו לנפילתה, מעידה יותר על השקפות אידיאולוגיות בנות זמננו ופחות על "האמת ההיסטורית".